“כי האדם עץ השדה”

כמו העץ, כך אנו הנשים, מוזמנות לינוק משורשי האדמה, להתמזג עמה.
להניח את קערת האגן שלנו על האדמה הטובה, ולקבל ממנה הזנה אמתית.
האדמה תעניק לנו כוח ואפשרות לצמוח ולהצמיח, להעניק הלאה מיופיינו.
האדמה שבחוץ, וזו שבתוכנו – יאפשרו לנו להיות, ברגע הזה.

הצמח הוא נוכח כאן ועכשיו. הוא לא מתכנן לעתיד, ולא מתרפק על העבר.
הוא אינו עושה, הוא הווה,
מוסר את עצמו לתהליך, לכוחות הקיום, לתזמון הנכון.

ואת. מוזמנת לאפשר לעצמך רגעי הווה בתוך חייך. העיניים עצומות. המבט פנימה. יד על הלב, יד על הרחם. היות.