4 הארכיטיפיים הנשיים הנם – העלמה הצעירה, האם, הקוסמת וזקנת השבט 
והם מקבילים ל 4 עונות השנה – אביב, קיץ, סתיו, חורף ולארבעת שלבי המחזור הנשי.

אין דמות או עונה מועדפת וחשובה יותר, כל אחת מהן מהווה חלק מהותי מהאישה השלמה ומהמהלך המחזורי כולו.

העלמה הצעירהאביב
ירח מתמלא, 
הגאות הקרבה, פריחה,
אלמנט – אוויר, 
הימים שלקראת הביוץ, בניית רירית הרחם. 

יחד עם דמות האם זהו הארכיטיפ היותר מקובל ומעורך מבחינה תרבותית וחברתית. 
במובנים מסוימים מבחינה תרבותית למדנו שכך אישה צריכה ואמורה להתנהג, להראות ולפעול.

זו אנרגיה מחודשת לאחר סיום ימי החורף להתמודדות עם אתגרים.
היא מסמלת תום בתולי, לבלוב, התחדשות, התעוררות לחיים, יציאה החוצה. 
היא צעירה, אופטימית, נטולת דאגות, אנרגטית, יצירתית.
היא אישה חופשיה ומייצגת עצמאות כוח ובטחון.
היא עומדת בפני עצמה, מושרשת בעוצמה שלה,
מגלה יותר עניין באנשים ובעולם בחוץ, 
פתוחה לחוות חוויות חדשות,
ממגנטת אליה את התשוקות והרצונות בקלות – אנשים, אפשרויות, פרוייקטים. 
היא זוהרת ומחוברת לקיום וליקום. מוחזקת ומודרכת על ידי ההוויה. 
היא הכי ‘זכרית’ וקלילה בפעולה ובגישה שלה לחיים מבין 4 הדמויות.
היא אסרטיבית, מתכננת תוכניות, חברותית ומקיפה את עצמה באנשים, מסרים ותדרים מעוררי השראה. 
היא משקיעה בהתפתחות שלה ובצמיחה שלה.
במקום הבריא והגבוה שלה היא מזהה מחד את המתנות הייחודיות שלה ומאידך גם חוגגת את ההצלחה והעוצמה של נשים אחרות. 
היא מעורבת בסביבה שלה ומשקיעה את עצמה בתחביבים ובעשייה שהיא אוהבת.
היא מתלבשת באופן שגורם לה לחוש חדה, חזקה ואקטיבית. 

מגבלות – הכוח של ההצתה וההתחלה שלה הוא חזק אך יכול להיות קושי ליצור המשכיות לתהליכים ופרויקטים וחוסר סבלנות להכיל את משך ההמתנה הנדרשת לשם כך. 

עלולה להתפס כאנוכית, פזיזה וחסרת רגישות לאחר.  

האמאקיץ
ירח מלא, 
גאות מלאה, הבשלת הפרי,
אלמנט מים,
ימי הביוץ, 

בוגרת, בשלה ומפותחת, רחבה ונגישה לתמיכה באחר. 
היא מייצגת פוריות, פתיחות לקליטת החיים לתוכה,  
יצירתיות, הזנה (שלה ושל אחרים), הכלה , הקשבה ושלווה.. 

התרבות צמצמה את תפקידה לזו שיולדת ומגדלת את הילדים ודואגת לבית, אך היא הרבה יותר מזה, 
במקום הגבוה שלה היא מטפלת ומזינה אך לא מתוך שליטה או הזדהות יתר, אלא תומכת ומעניקה בעת הצורך למען צמיחה ולוקחת צעד אחורה כדי להעניק חופש והפרדה ליצירי רחמה בזמנים אחרים זאת על מנת ללמד את יציר הבריאה שלה להחזיק את עצמו בבוא העת בלעדיה.

היא מבינה את כוחות הבריאה. 
היא מחוברת באופן עמוק לאדמה ולכוחות החיים שבה וזוכרת שכולם מחוברים- לחיות, צמחים ולאלמנטים של הטבע.
בתבונתה היא יודעת שכשאישה דואגת לעצמה ולרווחה שלה היא גם ממלאה את הכוס של אמא אדמה וזמינה להזין, לרפא ולכבד גם את האדמה עם האנרגיה שלה. 
היא מסורה לדאגה וטיפול בכל היצורים החיים. 

נקודות תורפה
אחד השיבושים התרבותיים הוא החשיבה שלהיות אמא זה להפנות בהתמסרות את כל האנרגיה החוצה, ליצירי הרחם, למשפחה ולקהילה תוך התעלמות מהצרכים האישיים. 

אך אם לא יכולה להעניק לאורך זמן מתוך כיס ריקה, על כן להזין את עצמה ולדאוג לעצמה זוהי עדיפות ראשונית, זהו לא פינוק אלא יסוד בסיס.

טעות נוספת שאנו עלולות ליפול אליה היא להאמין שעל מנת לקבל את ההגנה והתמיכה המשפחתית והקהילתית על האם להיות מרצה ברמה הזוגית, למעשה ככל שהיא יותר מרצה היא מתרחקת מעצמה, מרצונה הפרטי ומחיבור ליתר הדמויות שבה ולכוחות היקום ומאבדת את ההגנה והתמיכה הפנימית שלה וכך גם לא מאפשרת השראה של העצמה לסביבתה.

מהמקום הנכון האם דואגת ליצור משבצות זמן לצרכים ולתשוקות שלה. 
היא מבלה לעיתים קרובות זמן בטבע. 
היא מאפשרת לעצמה ביטוי יצירתי – כתיבה, מלאכה, ריקוד, שירה, בישול…
היא מעורבת בקהילה ונותנת לה מבלי להיות כבולה לחוקים מסורתיים שמרניים. 
היא עוקבת אחרי המחזוריות שלה ונמצאת בקשר עם מחזור הלבנה והרחם ועל ידי כך מתחברת לקיום ולאמא אדמה.
היא שוזרת טקסים ומסורות בתוך החיים. 
היא לובשת בגדים שמרגישים מכרבלים ונוחים ומאפשרים לגופה לנוע בחופשיות. 

הצל שלה הוא להיות בעודף תשומת לב, תמיכה ונתינה החוצה ולשכוח את עצמה והצרכים שלה.

 הקוסמתסתיו
ירח מתרוקן, 
נסיגת הגאות, שלכת
אלמנט אש,
בין הביוץ לווסת.

האישה הפראית – אשת הרפואה, היא עזה, חזקה וחושנית, היא חסרת סבלנות לחוסר דיוקים ולהתנהגות שהיא תופסת כפוגענית במרחב סביבה.  

עם ההתרוקנות הירחית האנרגיה של האישה מופנית בהדרגה פנימה, זהו זמן אינטואיטיבי, תקופה יותר רגישה של הכנה לחורף והתכנסות.  
זהו שלב שיכולים להופיע בו תסמיני טרום-וסת, פיזיים/רגשיים- 
חוסר שקט, הצפה של תכנים שלא ניתן להתעלם מהם יותר ודורשים את תשומת הלב שלך. שינויים במצבי רוח, הופעה של רגשות שיכולים להתפס כלא רציונאליים.
זהו מצב יותר קודר וכאוטי נפשית, לחברה יש חשש מהמצב הזה ועל כן אנו כנשים למדנו להתבייש בו ואף להלחם בו ולהסתיר את האישה הדינאמית, הפראית, הלא מרצה ולא מרוצה שבנו, או לסירוגין להחצין אותה באופן לא מאוזן.
כך שיכול להיווצר מצב שהחלק הזה בנו כמו נמצא בנואשות להראות ולהשמע, לתת את המתנות שלנו לעולם ולחפש הכרה וקבלה בחוץ.  

למעשה אשת הרפואה מזמינה אותנו להרגיש את הכאב ולהעמיק אל שורש הכאב בתוכנו, כיוון שזו הדרך לריפוי. 

היא מציעה לנו לעצור, לתת עדות למה שקורה עכשיו ואף לשקף ולעבד את החוויות שלנו, כך אנו לומדות באמת את השיעורים שלנו, צומוחות, מתפתחות ונעות קדימה. 

הקוסמת מזמינה אותנו-
להרשות לעצמנו לחוש את הרגשות שלנו כיוון שהם באו ללמד ולשרת אותנו.
להסכים לחקור את הצללים ולהביא אותם אל האור.
לתת לעצמנו את התמיכה לה אנו זקוקות ואף לבקש עזרה אם צריך.
לבלות זמן לבד לטובת התבוננות פנימה.
לפנות זמן לבירור עצמי, מה אני באמת צריכה/רוצה. 
ליצור מרחב מקודש ושקט עבורנו, לטובת קרקוע ומרכוז. 
להציב גבולות ברורים ביננו לבין הסביבה.
להפחית זמן מסך ושימוש בטכנולוגיה. 
להאט את הקצב של הכנסת מידע ואינטראקציה עם החוץ והסביבה. 
לתרגל קבלה, חמלה, מחילה ורכות כלפי עצמנו  וכיוצא מזה כלפי אחרים. 
לדאוג לגוף ולהזין אותו.

הצל שלה הוא שעוצמת התשוקה והנשיות שבה יכולה להוביל לשימוש במניפולציה ופיתוי להשיג את מה שהיא רוצה.
הרגישות שלה בשילוב עם חוסר הלימה במרחב סביבה יכולה להוביל לכעס, זעם ומרמור, אך אלו למעשה סימנים עבורה לדאוג לעצמה לתנאים יותר הולמים למצבה הנוכחי. 

זקנת השבט –  חורף.
ירח שחור/חדש, 
גאות נמוכה, זרעים בתרדמה
אלמנט אדמה,
ימי הדם – השלת רירית הרחם.

האישה החכמה, הזקנה הנבונה של היער או השבט.
זמן התכנסות פנימה, התנקות, מוות… 
מייצגת את אובדן הפוריות, היופי החיצוני, הבשלות, הנעורים והפעלתנות,
למעשה אפשר להגיד שזהו אובדן של כל מה שהחברה הפטריארכלית מעריכה.

היא זקוקה להאטה גופנית, מנטלית ורגשית, דעתה מפוזרת זהו זמן חלימה. 
ההתמקדות שלה מופנית פנימה והיא יכולה לחוש את עצמה ברגישות מוגברת ובחיבור ברור יותר לאינטואיציה.

האנרגיה שלנו בימים אלו נמוכה משמעותית, הגוף הפיזי זקוק ליותר מנוחה, אנו מתבקשות להכנס לגולם על מנת לעבור דרך המוות וההתמוססות, לעבר חזרה לחיים, התחדשות ולידה מחדש.

זוהי תרדמת חורף. 
אלו ימי מעבר בין הירח השחור שמסמל את סוף של פרק, לירח החדש שנולד שמסמל התחלה. 
אם אפשרנו לעצמנו להכיל ולעבד את השיעורים בתקופה המקדימה של האישה הפראית, הפראיות שבנו יכולה לעבור המרה לתבונה וחכמה.

מהלך זה דורש עצירה, האטה וסבלנות על מנת שיגיע הרגע הנכון לצאת שוב החוצה ולבוא לידי ביטוי.
בגלל התרבות המודרנית האקטיבית אנו עלולות לחשוש לתת מקום לעצירה וכך לפספס לאפשר לאישה החכמה להתגלות ולתהליך פינוי המקום בתוכנו להתרחש.
זהו הזמן לשחרר מעלינו כל דבר שאינו משרת יותר.  
האישה החכמה שבנו מקושרת לכוחות הבריאה והקיום,
היא מציעה לנו חיבור לאינטואיציה ולהדרכה הפנימית שלנו שמאפשרות לנו התפתחות והתעלות 
ובזמן הנכון היא גם מאפשרת לנו להציע חמלה, תמיכה והכוונה לנשים אחרות סביבנו. 


נוחי בימים הראשונים של הדימום. 
למדי את המחזור שלך והוקירי את כל השלבים שבו, כתבי יומן ירח.
צרי לעצמך טקס של ירח חדש (לבדך או בהשתתפות עם נשים אחרות).
הניחי כוונות לירח המתהווה.
היי קשובה לחלומות שלך בזמן הדם, הם ברורים יותר בלילות אלו ומזמינים אותך לשים לב למסרים שלהם.
תרגלי מדיטציה.
למדי כלי שיאפשר לך להעמיק את ההקשבה לאינטואיציה שלך, למדי לסמוך עליה.
אפשרי לעצמך זמן פרישה מהמציאות התפקודית ומאינטרקציות ותגובתיות. 
הרפי, שמטי.
תרגלי אהבה עצמית מול שינויי הגוף ומול השינויים המנטליים והרגשיים.
בבוא העת חלקי את התבונה שלך עם העולם.

זמן הדימום בחברה המודרנית מנותב ומחובר לבושה ואף סלידה, מה שפעם נחגג והיה מוערך הפך להיות טמא ודחוי ואנו כנשים איבדנו קשר וגישה לחלק עוצמתי ומהותי שלנו. 
כל מאמץ מוגזם בימי הדם הראשונים יוביל לחוסר איזון, הגדלה של כאב וחוסר נוחות. 

נכתב בהשראת קריאת מאמרים באנגלית של Mirana Gray והחיים עצמם בגוף נשי. 

ימים רכים מיטל פאר