איור חשוף וחושף המבקש לראות את איבר המין הנשי כפי שהוא. 

האיור מסרטט את הפות במצב פתוח, כאילו אצבעות דמיוניות פורסות את השפתיים הפנימיות:

כיפת הערווה ועליה השערות, שפתיים חיצוניות ופנימיות, כיפת הדגדגן, פתח הנרתיק, פתח השופכה, הפרינאום ופתח פי הטבעת. 

איור מלא הוד, המזכיר לנו את הפרח, פתח המערה, שער המקדש שקיים בכל אחת מאיתנו. 

כשם שהפנים שלנו שונים זו מזו, כך הפות שלנו שונה מאוד אחת מהשניה. 

אנו רואות בציור זה דוגמה אחת אפשרית, אך בוודאי שונה מזו שלך, או שלי, או של כל אחת.
השוני הגדול ביותר יהיה באופי השפתיים הפנימיות: הן יכולות להיות גדולות או קטנות, עבות או דקות, סימטריות או א-סימטירות, בהירות או כהות, ועוד ועוד. 

השפתיים, כשמן כן הן – מדברות. 

בשפה אחרת, אילמת. 

האם נשמע את קולן? האם נבין את שפתן? מה הן אומרות לי עלי, על המיניות שלי, על הנשיות שלי?